בוקר, פנצ'ר באוטו, ולכן הדרי ואני נוסעות במונית. פעם ראשונה שהדרי נוסעת ככה, על הברכיים של אמא, ולא בכיסא בטיחות כשאמא נוהגת או פעם ביובל, סבא.
ואני במושב האחורי, מנשקת ראש ולוחשת לה כמה היא יושבת יפה ואיזו ילדה טובה היא, ותראי את הנוף, והנהג שואל עליה ואני שואלת על ילדיו, ובלב אני מתרגשת כי זו הפעם הראשונה שהדרי נוסעת במונית, ולרגע מסך השגרה נקרע וחושף את החיים, דבר-כשלעצמו.
והדרי שמה את ידה בידי, וכדרכה היא ממששת וחוקרת, ואנחנו עושות אחת לשנייה מין מסאז' הדדי של כף יד בכף יד, וכל כך כיף איתה, בנאדם קטן שמתעניין בכפות ידיים ובמגע, ואני אוהבת את הבנאדם שהיא, את שפת הידיים שלנו, את הנוכחות שלה שגם בלי דיבור מילולי היא חזקה כל כך, כמו כשאנחנו מתחבקות ואני מלטפת את שערה הארוך ונושמת איתה יחד: היא מחבקת כמו גדולה. בנאדם בעולם.
והערה אחרת בעניין הפנצ'ר: חזרתי לעבוד על סיפור/נובלה/רומן (בניגוד להדרי נוכחותו בעולם עוד לא מלאה אז אני עוד לא יודעת) שבו יש תאונת דרכים קטנטנה וגם פנצ'ר וכל מיני ענייני מכונית שהם קטליזטור לעלילה. וכל פעם שאני חוזרת לעבוד עליו, קורה לי או פנצ'ר, או שהאוטו נתקע. קצת מפחיד, לא?
תמונה קסומה, מזכירה לי אותי ואת בתי לפני כמה שנים ואולי גם עכשיו, לעזאזל הפנצ'ר.
אהבתי "קסומה" ו"לעזאזל" בנשימה אחת. כמו בחיים.
והעיקר לא לפחד כלל!!!
כתבת מקסים, מרגשת שפת הגוף כשהם קטנים במילים וגדולים בלב
כל כך גדולים בלב… ולך זה לא עבר לוסי 🙂
אין צרופי מקרים הכל ענין של תדרים ותזמונים קוסמיים
והתאור שלך נוגע אין מראה מרנין יותר מאם ועוללה
תודה חנה 🙂
כמה יפה תאור שלך ושל ביתך מלא רוך, ובקשר לפנצר אני מאמינה בצרופי מקרים מוזרים, זה קורה
תודה חני 🙂
היקום, היקום, לי..
והרמזים המחורבנים שלו 🙂
לפעמים הטובים והקסומים, כמובן..
והתיאור שלך ושל הדרי מאד שובה.
הכי אהבתי:
"ולרגע מסך השגרה נקרע וחושף את החיים". היצירתיות שברגע לא מוכר.
תודה רוניתוש זה היה משפט מפתח מבחינתי
איך את כותבת יפה על בתך. יום אחד היא תשמח לקרוא את זה.
תודה יעלוש, מקווה שאכן כך יהיה 🙂
לי, הזכרת לי את הנכדים שלי… מיחסים לעמוס עוז אמירה בערך כך: "… יש חתונה ויש ירח דבש — הנכדים…"
ואת טועמת את הטעם הזה כבר כשאת אימא, ואנחנו טועמים מהדבש של כתיבתך.
עקיבא היקר, תודה רבה על התגובה המתוקה!
ואדם לעמל יוֹלֵד 🙂
הכותרת אח הכותרת :-))
טוב שאני לא נוהג…
אבנרוש, התכוונתי לכתוב שגרה והתבלבלתי!
ולא נוהג, זה לא פוטר אותך מתמיכה מוראלית בעת החלפת גלגלים, לא? (נראה לי שצריך לדבר על זה עם שרלה).